פסק-דין בתיק ה"פ 23099-11-10

לפניי עתירת נאמנים למתן הוראות בנוגע לשיק שמסרה המשיבה 1 למשמורתם, במסגרת חוזה שנכרת בינה לבין המשיבות. השאלה העיקרית העומדת להכרעה היא אם נתקיימו התנאים להעברת השיק מידי הנאמנים לידי המשיבה 2, אם לאו ומה תוצאת אי-קיומם. הצדדים הסכימו כי ההכרעה בתובענה תהא על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

להלן אעמוד על העובדות הבסיסיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות. יוטעם כי העובדות אינן נתונות במחלוקת.

1.          המשיבה 1 (להלן: " פינרוס"), המשיבה 2 (להלן: " סרטל"), יחדיו עם אדם נוסף, החזיקו בעת הרלוונטית במניות המשיבה 4 (להלן: " פדנט"). פינרוס, סרטל והאדם הנוסף היו שותפים במשיבה 3 (להלן: " פדרל פרטס") שהיא שותפות מוגבלת. פדנט הייתה השותף הכללי בפדרל פרטס.

2.          לימים, גבה טורא בין פינרוס לבין סרטל. פינרוס הגישה תובענה נגד שותפיה (ת"א (מחוזי ת"א) 1881/09). בגדרי תובענה זו הושג הסכם פשרה שעיקרו "הפרדת כוחות" בין פינרוס לבין סרטל בכל הנוגע לאחזקותיהן בפדרל פרטס ובפדנט. הפרדת כוחות זו נועדה להתבצע בדרך של יציאת פינרוס או סרטל מן השותפות בהתאם לתוצאת הליך התמחרות שיקויים ביניהן (ראו הסכם הפשרה מיום 15.7.10, נספח 1 לתובענה; להלן: " הסכם הפשרה"). בעקבות הליך אחרון זה, רכשה סרטל את אחזקות פינרוס. פינרוס יצאה אפוא מן השותפות.

3.          הסכם הפשרה הסדיר בין היתר את האפשרות שסרטל תזכה בהתמחרות. כך, למשל, מצינו בין יתר תניותיו את סעיף 6.1.12, אשר קבע כי אם כך יקרה - תשתתף פינרוס במחצית העלויות שייגרמו לסרטל בגין ניתוק פדרל פרטס ממערכת המיחשוב והקמת מערכת מיחשוב חליפית עקב כך.

ההשתתפות נועדה להיות בסכום מירבי של 50,000 ש"ח. פינרוס הפקידה בידי המבקשים שיק בנקאי בסכום של 50,000 ש"ח.

הוראה נוספת, שהיא במוקד המחלוקת, מצויה בסעיף 6.3 להסכם הפשרה. מפאת חשיבות ההוראה, אביאה כלשונה:

אם סרטל תהיה הרוכש -

6.3.1 פדרל תנותק ממערכת המיחשוב תוך 30 יום ממועד הסגירה.

6.3.2 כאמור בסעיף [6.1.12] לעיל, פינרוס תשתתף בסך של עד 50,000 ש"ח במחצית עלויות הניתוק ורק לצורך הניתוק כאמור, ובתנאי נוסף שיומצאו לפינרוס ולנאמן החשבוניות בגין עלויות הניתוק, ופירוט נוסף שיתבקש (אם יתבקש) על ידיהם ("מסמכי ההתנתקות").

6.3.3 עד תום 45 יום ממועד הסגירה ימציאו סרטל ופדרל לנאמן ולפינרוס את החשבוניות ויתר מסמכי ההתנתקות, ולאחר שהרו"ח יאשרו את כולן או חלקן הם יודיעו לפינרוס את סכום מחצית העלויות שאושרו על ידיהם ("סכום ההשתתפות").

6.3.4 עלה סכום ההשתתפות על 50,000 ש"ח, ימסור הנאמן את שיק ההשתתפות לסרטל.

         ...

6.3.5 לא הומצאו מסמכי ההתנתקות על ידי סרטל ופדרל כאמור לעיל ישיב הנאמן את שיק ההשתתפות עד תום 45 יום הנ"ל לפינרוס".

4.          מועד הסגירה היה יום 10.8.10. המועד האחרון להמצאת מסמכי ההתנתקות היה אפוא 25.9.10. ביום 20.9.10 העבירו סרטל ופדרל פרטס את מסמכי ההתנתקות אל המבקשים והללו העבירו את המסמכים, למחרת היום, אל רוה"ח זיו-האפט (ראו נספחים 2 ו-3 לתובענה). העתק ממסמכי ההתנתקות לא הועבר אל פינרוס. ביום 24.10.10 דרש בא כוחה של פינרוס מן המבקשים להשיב לפינרוס את השיק (ראו נספח 4 לתובענה). במכתבם מיום 26.10.10 (נספח 5 לתובענה), הודיעו המבקשים לבא כוחה של פינרוס כי מסמכי ההתנתקות הופקדו בידיהם ביום 20.9.10 והועברו לרו"ח זיו האפט ביום 21.9.10. השיק לא הוחזר. פניות נוספות של באי כוח פינרוס אל המבקשים, להשבת השיק, העלו חרס (ראו למל נספחים 6, 9 לתובענה ונספח 4 להודעה המשלימה של המבקשים מיום 13.12.10 (להלן: " ההודעה המשלימה")).

5.          רוה"ח הודיעו ביום 1.11.10 כי לדעתם, בדיקת מסמכי ההתנתקות אינה אמורה להתבצע על ידיהם (נספח 10 לתובענה), אך בסופו של דבר, ביום 28.11.10 אישרו רוה"ח כי הוצגו לפניהם חשבוניות מס בסכום כולל של 95,918 ש"ח בגין פריטים שונים שעל פי המצויין בחשבונית, עניינם הקמת מערכת מיחשוב חלופית (נספח 1 להודעה המשלימה).

6.          כאמור לעיל, עובדות בסיסיות אלה אינן שנויות במחלוקת. במיוחד, אין כופר בכך שאיש לא המציא לפינרוס את מסמכי ההתנתקות בגדרי המועד שנקבע לשם כך בהסכם הפשרה.

7.          לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות לפינרוס לשלם לסרטל סכום של 38,000 ש"ח. טעמו של דבר הוא כי מחד גיסא, משלא הומצאו לפינרוס מסמכי ההתנתקות (ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת) - היה מקום להורות למבקשים להחזיר לפינרוס את השיק נושא התובענה. מאידך גיסא, ברי כי השבת השיק לפינרוס אינה מהווה סוף פסוק. סרטל זכאית הייתה להגיש תובענה כספית נגד פינרוס, שכן חיובה החוזי של פינרוס לא פס ועבר מן העולם עם השבת השיק. השיק נועד, לטעמי, רק לשם הקלת הגבייה של חוב פינרוס לסרטל על פי הסכם הפשרה. השבת השיק לפינרוס אינה מפקיעה את חיובה החוזי המהותי כלפי סרטל להשתתף בהוצאות ההתנתקות. לשון אחר: השבת השיק לפינרוס, הייתה מכבידה על גביית החוב, אך לא הייתה מאיינת את החיוב. לפיכך, ועל מנת להימנע מהליכים עתידיים בין המשיבות לבין עצמן, סברתי כי ראוי לחייב את פינרוס לשלם לסרטל חלק הארי של החוב, ובכך להטיל על סרטל אחריות מסוימת הן לאי העברת מסמכי ההתנתקות לפינרוס במועד שנקבע לכך בהסכם הפשרה והן לגרירת פינרוס להליך הנוכחי.

8.          אני מחייב את המשיבה 1 לשלם למשיבה 2 סכום של 38,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28.11.10 ואילך עד יום התשלום המלא בפועל. אין צו להוצאות בהליך דנן.